שמדברים על המחלה "דבר", רוב האנשים חושבים באופן כמעט אוטומטי על היותה אחת מעשר מכות מצרים. עובדה זו מראה שמחלת הדבר היא אחת הקדומות שאפשר לזהות כיום, שגרמה בעבר למוות של מיליונים רבים של בני אדם. השאלה שצריכה להישאל היא האם המחלה אכן קיימת גם היום, מהם המאפיינים העיקריים שלה וכיצד ניתן לזהות אותה.
קווים לדמותה של מחלת הדבר
כדי שמחלת הדבר תתפרץ, יש צורך בשלושה נשאים שיעבירו ביניהם את החיידק ומשם לאדם: מכרסמי בר, חולדות ביתיות ופרעושים. באזורים שונים על גבי הגלובוס מעבירים את המחלה בעלי חיים אחרים, כשהתפתחות החיידקים תלויה בטמפרטורה ובתנאים השוררים באותו אזור. בארצות טרופיות מחלת הדבר עלולה להתפתח ולהתפרץ בחודשי החורף, בעוד שבמדינות הקרות השונות הסיכון העיקרי למחלה הוא דווקא בימות השנה החמים יותר.
יש יותר מצורה אחת של דבר
ברוב המקרים, תקופת הדגירה של החיידק נעה בין יומיים לשישה ימים. התסמינים הראשונים שלה עשויים להיות כאבי ראש, חום או צמרמורת. לאחר מכן ייתכן תסמינים שונים וחמורים הרבה יותר: החל מהקאות, דרך זיהומים ודימומים ועד למצבים מסכני חיים. אם לא מטפלים בדבר, אחוזי התמותה ממנו גבוהים במיוחד (כ-100-60%). זו הסיבה לכך שבמהלך ההיסטוריה היינו עדים לכמה התפרצויות קטסטרופליות של דבר, כשהדוגמה המובהקת היא ימי הביניים במהלכם נהרגו ממחלת דבר הבלוטות כ-200-75 מיליון בני אדם, במה שידוע בתור מגפת "המוות השחור".
האם צריך לחשוש מדבר?
החדשות המעודדות הן שכיום מדובר במחלה נדירה, שניתן לשלוט על ההתפרצות שלה בצורה יעילה באופן יחסי. בשלבים המוקדמים ניתן לצמצם את התפשטות המחלה באמצעות הטלת סגר ימי על אוניות ומטענים בהם עלולים להיות חולדות הנושאות על החיידק. אם ישנם מקומות בהם יש חשש שהחיידק כבר מתקיים, ניתן לבצע ריסוס יעיל.
מקורות ולקריאה נוספת:
Plague – CDC
Plague – World Health Organization
Plague – Ecology and Transmission – CDC
Treatment of Plague with Gentamicin or Doxycycline in a Randomized Clinical Trial in Tanzania – Oxford Academic
זכויות בקופות החולים לחולים באסטמה
בדיקות CT דרך קופות החולים חיסונים נגד שפעת בקופות החולים