מדי שנה, מוגשות בישראל אלפי תביעות כנגד רשלנות רפואית. בעוד חלק מהתביעות מוגשות כנגד הרופא המטפל בגין אבחון שגוי או טיפול לקוי במחלה, מרבית התביעות מוגשות דווקא נגד קופות החולים השונות, עקב מה שמוגדר 'כאחריות שילוחית' שלהן כלפי הלקוח.
על אילו מקרים נהוג להגיש תביעה על רשלנות רפואית?
הסיבות לתביעות רשלנות נגד קופות חולים רבות ומגוונות. ביניהן, ניתן למנות אבחון שגוי או מאוחר של בעיה בריאותית, פיענוח לא נכון של בדיקה כלשהי, רשלנות במרשם תרופה (למשל, נתינת תרופת במינון לא נכון או לחולה הרגיש לה), בדיקה לא יסודית של רקעו של המטופל, חוסר הפנייה לבדיקות המתאימות וכן הלאה.
תביעות כנגד רשלנות רפואית מסתכמות לעיתים במיליוני שקלים
בדרך כלל, טיפול רפואי לקוי טומן בחובו הוצאות כספיות מיותרות, אובדן השתכרות, כאב הנגרם למטופל שלא כצורך, וכמובן- עוגמת נפש רבה הכרוכה בתהליך.
מי משלם את הפיצויים?
כספי הפיצויים, במידה וקיימים, אינם ניתנים על ידי הרופא המטפל (למעשה, לרוב שמו אינו מופיע כלל בכתב התביעה), וגם לא על ידי קופת החולים עצמה. קופות חולים בישראל מבטחות את עצמן במיליוני שקלים מדי שנה בדיוק למטרה זו.
השלבים בהגשת תביעת רשלנות
לא פעם, מרגישים מטופלים כי זכו לטיפול שאינו ראוי במסגרת קופת חולים או רופא מומחה מטעמה. במקרה כזה, עליהם להוכיח, כצעד ראשון, שאכן הטיפול לא היה מקצועי. נדרשת חוות דעת מפורטת של רופא אובייקטיבי, אשר יבדוק את מצבו של המטופל, ועל סמך הטיפול אשר ניתן לו יכתוב אם לדעתו יש עילה לרשלנות.
אלו הגורמים שקובעים אם תביעת רשלנות תתקבל
כדי שתביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים תביא להצלחה במקרה המשפטי, רצוי שהיא תענה על מספר כללים מוגדרים. ראשית, התובע (או עורך הדין מטעמו) נדרש להוכיח את קיומה של חובת הזהירות של הרופא או קופת החולים כלפי המטופל, וכן שהתבצעה הפרה של חובה זו.
מעבר לכך, התובע צריך להוכיח כי הפרה זו היא שהביאה להחמרה הפיזית או הנפשית במצבו של המטופל, כלומר, שמתקיים קשר סיבתי בין האירוע הרפואי לבין הנזק אשר נגרם, לטענת התובע, כתוצאה ממנו. סביר להניח שתביעה העומדת בקריטריונים הללו תזכה את האדם בפיצוי נאה, אשר היקפו ייקבע על פי בית המשפט בשקלול כלל הגורמים הנוגעים לעניין.