על פי מחקרים שנערכו ברחבי העולם עלה כי הערכה גריאטרית, אשר מתבצעת בידי בעלי מקצוע מנוסים בתחום, תורמת לאבחון מוקדם של קשישים, שחלה אצלם התדרדרות מבחינה תפקודית ומבחינה קוגניטיבית. הערכה זו יכולה למנוע את ההתדרדרות במצבם, אשפוזים בעתיד ואף לשפר את איכות חיי הקשישים. בנוסף, הערכה גריאטרית תורמת גם לדחיית מוגבלויות שונות, להתוויית דרכי טיפול נכונות, ולשביעות רצונם של בני המשפחות של הקשישים מהטיפול שניתן.
יעדי השירות בהערכה גריאטרית
- רופאי המשפחה- המטפלים הראשוניים. מעניקים מענה לקשיים של הקשיש ותשובות לשאלות אשר עולות כתוצאה מהטיפול בו, כמו גם משוב לאופן הטיפול אותו הם מספקים.
- אבחון של בעיות אשר מאפיינות את הקשישים, כגון הפרעה ופגיעה בחושים, שימוש בתרופות רבות, דיכאון ודכדוך, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, אי שליטה על הסוגרים וכדומה.
- אבחון בעיות של הפרעות בתזונה או נפילות חוזרות ונשנות.
- מתן תמיכה וייעוץ לבני המשפחות או למטפלים בקשישים.
- מנגנון לשם הפניית הקשישים למסגרות מתאימות- טיפול מוסדי או אמבולטורי.
- זיהוי של גורמים בסביבה לכך שחלה ירידה בתפקוד הפיזי של הקשישים.
- התערבות למען שיפור בקבוצת הסיכון בעקבות קשיים נפשיים ו/או קוגניטיביים.
שירותי קופות החולים
הערכה גריאטרית אמורה לכלול במסגרתה אבחון וטיפול על ידי צוות רב מקצועי בתחום הרפואי, התפקודי, הסיעודי, הפסיכולוגי והסוציאלי. משרד הבריאות בישראל טוען כי שירות הערכה גריאטרית נכלל בסל שירותי הבריאות בקופות החולים, כמו השירות שנותנות מרפאות מקצועיות, ולכן עליהן לספק אותו.
אל מול דברים אלה עומדות קופות החולים ואומרות כי שירותי הערכה גריאטרית יקרים מאוד משום שהם כוללים צוות רב מקצועי, שלא כמו במרפאות מקצועיות (ראו גם: פערי השתתפות עצמית). יוקר השירות תלוי בעובדה שבמסגרות הערכה אלו עוברים הקשישים מבחנים ובדיקות אשר פרוסים על פני מספר שעות, ומתבצעים על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים.
בשל עובדה זו, בחלק מקופות החולים אכן פועלות מרפאות הערכה גריאטרית, אולם בהיקף קטן, גם מבחינת מספרן וגם מבחינת אופן הפיזור בארץ.
תחומי הערכה
- הערכה רפואית.
- הערכת מצב סיעודי.
- הערכה תפקודית (שימוש במבחנים אובייקטיביים).
- הערכה קוגניטיבית (שימוש במבחנים אובייקטיביים).
- הערכה נפשית – אומדן מצבי רוח.
- הערכה חברתית – נעשה שימוש במדדים של איכות חיים.
שאיפת קופות החולים
קופות החולים השונות שואפות להשתמש ביעילות ובאופן מושכל במרפאות להערכה גריאטרית, ובכך להבטיח כי רופאי המשפחה המטפלים באוכלוסיית הקשישים יפנו אותם להערכה גריאטרית, אך ורק במידה ומתגלות אצלם תסמונות גריאטריות שאין בכוחם (של רופאי המשפחה) להתמודד עמם. רופאי המשפחה והקשישים אמורים יהיו להפיק את התועלת המרבית מההערכה הגריאטרית, כשהמטרה היא להמשיך ולפעול על פי ההמלצות שניתנות.
אינטרס הממשלה
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שקשישים רבים (הנחשבים אזרחים ותקים) סובלים מירידה תפקודית בסביבתם החברתית. ירידה זו בתפקוד יכולה להתפתח בהדרגה או באופן חד. מרבית מהקשישים הללו לא מגיעים לבירורים מקצועיים ולבדיקות מעמיקות, אלא מופנים ישירות לאשפוזים חוזרים במחלקות כלליות או במחלקות סיעודיות. לתופעה זו של האשפוזים החוזרים יש השלכות פסיכולוגיות, חברתיות וכלכליות לקשישים ולמשפחותיהם (למשל פנייה מרובה לרופאים מקצועיים או רכישת תרופות רבות).
לאור המצב, אישרה הממשלה את מתן התמריצים לקופות החולים לשם ביצוע הערכות גריאטריות לקשישים החל מגיל 70, בסכום של 15 מיליון שקלים. זאת מתוך דאגה לאזרחי המדינה הוותיקים.
הממשלה החליטה לקבוע הוראות ברורות בנוגע לתמריצים שיינתנו לקופות החולים לשם ביצוע הבדיקות להערכות הגריאטריות, וזאת מהסיבה שהן יכולות לאתר קשישים עם תסמונות גריאטריות ולמנוע מהם מלהגיע למצב ירוד.
למידע נוסף ראו:
